איך צומחים מטראומה

אלעד נהלוני, פסיכולוג רפואי מומחה, מרפאת עוגן 

כולנו שואפים לנפש בריאה בגוף בריא. אבל החיים מזמנים לנו לפעמים אירועים קשים, הנפש נפגעת, ולעיתים, בעקבות הנפש, גם הגוף. האם מצב טראומה ותסמונת פוסט טראומה עלולים לגרום למחלות גופניות?

מהי טראומה?

טראומה היא אירוע שנתפס כמאיים על החיים או על השלמות הנפשית של האדם, ומערב חוויה של חוסר אונים ואימה. ככל שהאירוע נתפס יותר כבלתי צפוי וכבלתי נשלט, כך הפוטנציאל הטראומתי שלו גדול יותר. אפשר לחוות טראומה באופן ישיר, או כעדים לאירוע – לדוגמה, מחקר מצא שבני זוג של אנשים שעברו התקף לב, לפעמים חווים טראומה גדולה יותר מאשר האדם שחווה את התקף הלב בעצמו.

גם בעקבות אירועי ה-7 באוקטובר, אנשים שנחשפו באופן לא ישיר לאירועים, למשל צוות רפואי שטיפל בפצועים שהגיעו, או עיתונאים שסיקרו את האירועים – עלולים לסבול מפוסט-טראומה בעקבות האירוע. גם אירועים כמו התעמרות בעבודה, פיטורים או גירושים יכולים להיות טראומתיים.
 

ומהי תגובת פוסט טראומה?

טראומה היא האירוע. הדרך שבה אדם מגיב לטראומה, עלולה להפוך לסטרס טראומתי. בשבועות הראשונים אחרי האירוע, הרבה אנשים מפתחים תגובת סטרס חריפה – acute stress disorder, וזו תגובה נורמלית. כ-70% מהאנשים מגיבים לטראומה, וחווים סימפטומים של סטרס - הפרעות שינה, רעידות, חוסר תיאבון, ועוד. זו תגובה נורמלית, ואצל מרבית האנשים התסמינים האלה יפחתו תוך ימים עד שבועות, אולם אצל כ-10% התסמינים יישארו. יש גם כאלה שאצלם תגובת הסטרס תתפתח רק לאחר זמן רב יותר.

כשמדובר בהפרעת סטרס חריפה, מדובר בתגובה חזקה, שבה הסימפטומים מפריעים מאוד לתפקוד. ואם תגובת הסטרס העוצמתית הזו נמשכת או מתחילה יותר מחודש לאחר האירוע, היא מוגדרת כתגובת דחק (סטרס) פוסט טראומתית.

איך נוצר זיכרון טראומתי?

במהלך התגובה שלנו לטראומה, הזיכרון שלנו עובד בצורה מאוד חזקה וקולט כל מה שקורה, כל מיני גירויים חושיים. בזיכרון שלנו נרשמים ריחות, מראות, מילים, תחושות מסוימות, תנוחות שהיינו בהן, המקום שבו זה קרה. כל אלה נרשמים בזיכרון ונצבעים ב"צבע" של התגובה שלנו לטראומה. אחרי שהאירוע נגמר, כל המרכיבים האלה הופכים למעין קוד להפעלת הזיכרון הטראומתי. כלומר – אם למשל נריח פתאום ריח דומה לריח שהרחנו בזמן הטראומה, עלול להתעורר לפתע זיכרון חי מאוד של האירוע והגוף נדרך, כאילו זה מתרחש כרגע.

מהי התגובה הפיזית של הגוף לטראומה?

• במהלך או מייד אחרי אירוע טראומתי – במהלך טראומה המוח מזרים מהר הרבה דם לגפיים, כדי שאפשר יהיה להילחם או לברוח (Fight or Flight). הדם הזה נלקח מהר מאוד מאיברים פנימיים ויוצא אל הרגליים והזרועות. המעבר הזה עשוי להיחוות כמכה חזקה בבטן. לחץ הדם משתנה, הדופק עולה. אם צריך לברוח ובדיוק אכלנו, אז הגוף ירצה להיפטר ממה שמכביד עליו והאדם ירגיש צורך לשלשל. המוח שלנו יפריש הרבה מאוד אדרנלין וקורטיזול. זו תגובה מאוד שונה ממצב רגיל, שנועדה לסייע להישרדות.

• בשבועות שאחרי הטראומה – מכיוון ששרדנו, המוח מתחיל לשחזר את מה שקרה כדי לנסות ללמוד מהאירוע: למה זה קרה, איך הגבתי, למה הגבתי ככה. אלה ניסיונות למסגר את האירוע הזה בתוך סיפור החיים הרגיל. בשלב הזה נראה הרבה קשיים, לא תמיד יש לנו את היכולת לעבד את מה שקרה – באירועי ה-7 באוקטובר, למשל, היו הרבה דברים שאף אחד מאיתנו לא העלה על דעתו שיכולים לקרות.

הניסיון להמשיך בחיים אחרי, בידיעה של מה שקרה, הוא קשה מאוד. הגוף עדיין דרוך והראש עסוק מאוד במה שהיה או מנותק מההווה. אצל כ-70% מהאנשים יופיעו בשלב הזה סימני סטרס, כמו קשיי שינה, קופצנות יתר, שינויים בתיאבון, קוצר נשימה, הזעה, כאבי בטן ועוד. אצל חלקם זה יתפתח להפרעה של ממש שנקראת "תגובת סטרס חריפה".

• יותר מחודש אחרי האירוע הטראומתי – מי שאחרי חודש עדיין חווה קשיי שינה, קופצנות יתר, חוויה מחדש של האירוע ונוטה להימנע מפעילויות חשובות כדי לא להיפגש עם חוויית הטראומה, כבר מוגדר כסובל מ-PTSD. כשיש הרבה אדרנלין וקורטיזול בגוף, יש לזה השפעות ישירות על מערכת הדם והלב, לחץ הדם ותפקוד הלב ישתנו ומחלות לב עלולות להופיע. לאחרונה פורסם נתון באחד מבתי החולים, שבשלושת החודשים שמאז 7.10.23 שיעור המקרים של אירועי לב בקרב יהודים עלה ב-35% ביחס לשנה הקודמת.

האם יש מחלות שמופיעות או מתגברות בעקבות אירוע טראומתי?

מעבר למחלות לב שעלולות להופיע בעקבות סטרס, ישנן גם מחלות שעלולות להחמיר כתוצאה מהתנהגות שהשתנתה – הרגלי האכילה משתנים, השינה, הפעילות הגופנית, הרגלי ההנאה. אנשים שסובלים מפוסט טראומה מתקשים לצאת לחברה, הם הופכים עצבניים, חסרי מנוחה ומעדיפים פחות להיפגש עם אנשים. כתוצאה מזה, יש פחות תמיכה חברתית, הרבה הסתגרות, בדידות והרגשת חוסר אונים. אנשים בסטרס נוטים פחות לשמור גם על התנהגות משמרת בריאות – פעילות גופנית, דיאטה, הימנעות מעישון, תזונה בריאה, הרגלי שינה נכונה.

לכל השינויים ההתנהגותיים האלה יש השפעה בריאותית חזקה. מערכת החיסון של הגוף עובדת הרבה פחות טוב בתנאי סטרס, זה משפיע על הידבקות במחלות ויראליות וכך מועדים יותר לחלות בהן. במצבים של סרטן – כשכבר קיים סרטן – יכולה להיות התגברות של תאים סרטניים. גם מחלות אוטואימוניות ומחלות דלקתיות (דלקת מפרקים, מחלות ראומטיות, פסוריאזיס, מחלות עור), מתגברות כתוצאה מסטרס.
 

מהי תסמונת הלב השבור?

 תסמונת לב שבור היא תופעה שבה הלב מתנפח וגורם לאירוע שנראה ומרגיש כמו אוטם שריר הלב. אלא שזה קורה לא כתוצאה מחסימה בכלי דם או מבעיה בקצב כרונית כמו בהתקף לב, אלא כתגובה לאירוע או לתקופת לחץ מאוד מסיבי. זה יכול לקרות אחרי מוות של אדם קרוב, או בהתפרצות של מחלה פתאומית או אירועים טראומתיים, ובכמעט 90% מהמקרים זה קורה אצל נשים. אחרי כשישה שבועות הלב חוזר לעצמו, בדרך כלל בלי נזק, אבל בזמן ההתרחשות זו תופעה מסכנת חיים. אז האם הלב שבור? אין ספק שהלב מגיב בצורה מאוד ברורה לאירוע כואב.

מה כדאי לנו לעשות כדי לשמור על הבריאות אחרי טראומה?

בתקופה שמייד אחרי האירוע הרבה אנשים לא יכולים לישון וחלקם נבהלים מזה, אבל צריך להבין שזו תגובה נורמלית לטראומה ושעם הזמן היא תדעך מעצמה. משום כך, כדאי לחפש ולמצוא פעילויות מועילות שמתאימות לרמת האנרגיה והעוררות. כך למשל ראינו אחרי 7 באוקטובר מפעלי התנדבות עצומים, תמיכה חברתית שהן ביטוי לאנרגיה הזו כשהיא מתועלת למקומות מועילים ותורמים. גם זה מגן עלינו מהתפתחות של פוסט-טראומה.

אם אחרי חודש עדיין יש תסמינים של תגובת סטרס טראומתית, כדאי לעבור לטיפול שיותר עוסק בעיבוד המשמעות של האירוע. במקרה כזה זה אומר שתהליך ההחלמה הטבעי מהטראומה נתקע ואנחנו צריכים לעזור לו להתרחש.

חשוב לזכור: אירועים טראומתיים מספרים לנו משהו אחר על החיים ממה שידענו. אם אנחנו מצליחים להכיל את הטראומה גם כגילוי מסקרן על החיים, אנחנו יכולים לצמוח ממנה באופן חיובי. אירועים כמו התקף לב, מחלה קשה או תאונת דרכים קשה יכולים להיות טראומטיים, אבל יכולים גם להיות מעין סטירת לחי שמעירה את האדם, שמבין פתאום שהחיים שלו קצרים, שאין זמן לחכות עם חלומות. זה נותן אומץ לעשות שינויים שאנשים רצו ולא הגיעו אליהם.

מה שהופך את תגובת הסטרס לבעייתית מבחינה בריאותית, זה האופן שבו אנחנו תופסים את תגובת הסטרס. מי שתופס את תגובת הסטרס שלו כדבר לא רצוי ועסוק בניסיון להפסיק אותה, נמצא בסיכון הרבה יותר גדול לנזקים בריאותיים של סטרס. מי שמצליח לתפוס את תגובת הסטרס שלו כמועילה ותורמת, אפילו באופן חלקי, יכול לרפא את עצמו מהנזקים הבריאותיים של הסטרס.

מחקרים על צמיחה מטראומה מראים שגם אנשים שסובלים מתסמיני PTSD יכולים גם ליהנות מצמיחה פוסט-טראומתית. צמיחה כזו משמעותה שהחיים לאחר הטראומה במובנים מסוימים נחווים כמשמעותיים וחיוביים יותר. לא צריך רק למנוע את הפוסט-טראומה, כדאי גם להשקיע להסתכל קדימה ולבחור איך אנחנו רוצים לחיות עכשיו.

לעמוד המרכז הארצי לטראומה נפשית >>

אנשים הסובלים מפוסט-טראומה נוטים להסתגר ולא לצאת לחברה, דבר התורם לתחושת חוסר האונים והבדידות